מודל מנהיגותי
להוביל בעולם בהפרעה מתחיל ביכולת להוביל את עצמך
המציאות הניהולית של היום מורכבת, משתנה ורועשת. מנהלים וצוותים נדרשים לקבל החלטות בתנאי אי־ודאות, לנוע במהירות בין צרכים סותרים, להוביל אנשים ולהשיג תוצאות – ולעשות זאת כאשר אין דרך אחת נכונה לפעול.
מודל Leaders' L.E.A.D נבנה מתוך ההבנה שמנהיגות אפקטיבית אינה אוסף של תכונות קבועות. היא היכולת להכיר את דפוסי הפעולה שלנו, להבין את המתחים שבתוכם אנחנו פועלים, ולהרחיב את יכולת הבחירה שלנו בהתאם למציאות.
אנחנו קוראים לזה Mastering Yourself – היכולת להוביל את עצמך, כדי להוביל טוב יותר אחרים.
בעולם יציב יחסית אפשר להישען על ניסיון, הרגלים ודפוסים שכבר הוכיחו את עצמם. בעולם משובש, רועש ומשתנה – זה כבר לא מספיק.
מנהיגות דורשת את היכולת לעצור בתוך הרעש, לזהות מה מפעיל אותנו, להבין את דפוס הפעולה האוטומטי שלנו – ולבחור כיצד נכון לפעול עכשיו.
ארבעת בסיסי המנהיגות
מודל 1 - 3 מסלולי התפתחות
כל אחד מהמסלולים משתמש באותה תפיסה מנהיגותית, אך מתבונן עליה מזווית אחרת:
מרחבי המנהיגות
מנהיגות מתקיימת בתוך מתחים. האתגרים המנהיגותיים המשמעותיים אינם מתקיימים בדרך כלל בתוך בסיס מנהיגות אחד, אלא במתח שבין התנהגויות שונות.
להיות קשוב לאנשים – ובו בזמן נחוש ביחס לתוצאות.
להסתמך על נתונים – ובו בזמן לאפשר יצירתיות.
לנהל סיכונים – ובו בזמן ליזום שינוי.
לעמוד על עמדתך – ובו בזמן להיות פתוח לעמדות אחרות.
המתחים האלה אינם בעיה שצריך לפתור. הם חלק בלתי נפרד ממנהיגות.
מודל L.E.A.D הופך אותם למרחבי מנהיגות – מרחבים שבהם ניתן לזהות כיצד אנחנו פועלים, היכן אנחנו גמישים, היכן נוצר חוסר איזון, ומהן אפשרויות הפעולה הנוספות העומדות לרשותנו.
המטרה אינה למצוא "נקודת איזון" אחת נכונה, אלא להגדיל את טווח הבחירה.
התנהגויות הצל
לכל חוזקה יש גם צד שעלול להפוך לפחות אפקטיבי.
דווקא במצבי עומס, לחץ, אי־ודאות או קונפליקט, התנהגות מנהיגותית שמשרתת אותנו היטב עלולה להפוך למוקצנת.
מודל L.E.A.D מכנה ביטויים אלה התנהגויות צל.
הצל אינו "חולשה" ואינו תיוג שלילי. הוא הזמנה להתבונן במה שקורה להתנהגות שלנו כאשר הלחץ עולה – ולפתח את היכולת לזהות זאת מוקדם יותר ולבחור תגובה אחרת.
מנופי הצמיחה
המודל מאפשר לזהות בתוך מרחבי המנהיגות את המקומות שבהם קיימת יכולת חזקה וגמישה, לצד אזורים שבהם טווח הפעולה מצומצם יותר.
מנופי הצמיחה מאפשרים להפוך את המודעות הזו להתפתחות: לזהות עוגנים שכדאי להמשיך להישען עליהם, חוסר איזון שכדאי לבחון, ויכולות והתנהגויות שכדאי לחזק.
כך האבחון אינו מסתיים בתיאור של "מי אני", אלא הופך למפת דרכים לשאלה החשובה יותר:
כיצד אני יכול להרחיב את הדרך שבה אני מוביל?
